פסק-דין בתיק ת"א 31565-11-09

בפני תביעה כספית על סך 776,000 ש"ח.

א.  תמצית טענות התובע

1.  התובע, אשר עותר לחייב את הנתבע להשיב לו את כספי ההלוואה, שלטענתו מסר לנתבע, טוען, כי טרם ההלוואה נשוא תביעה זו, הוא מעולם לא עסק במתן הלוואות ובוודאי שלא עסק במתן הלוואות בשוק האפור. ההלוואה נשוא תביעה זו, כך לדבריו, הינה הראשונה שנתן בחייו וכל עניינו במתן הלוואה זו היה האופציה לרכישת דירה שבבעלות הנתבע. הערת האזהרה הייתה המוטיבציה שלו לרכישת הדירה ככל שלא תושב הלוואה.

2.  טוען התובע, כי בין הצדדים,  ובנוכחות עו"ד לבנור, נחתם ביום 11.2.09 הסכם הלוואה, לפיו הלווה התובע, ביחד עם מר עמית דסקלו, (להלן: " עמית ") לנתבע, סך 600,000 ש"ח, בריבית בשיעור 6% שנתית שמועד פירעונה עד ליום 11.4.09, (להלן: "ה הלוואה ").

הוסכם בין הצדדים, כי ההלוואה תושב במועד שנקבע ולחילופין, היא תושב מכספי מכירת דירה שבבעלות הנתבע הידועה כגוש 6217 חלקה 187/2 בתל אביב, (להלן: " הדירה "). כן הוסכם שלהבטחת התחייבות הנתבע בהסכם, תירשם הערת אזהרה על הדירה. (להלן: " הסכם ההלוואה ").

לטענת התובע, סוכם עם הנתבע,  שההלוואה תושב על פי שיעורי הריבית שנקבעו, או לחילופין, הנתבע ימכור את דירתו לתובע וההלוואה והפרשי הריבית, ישמשו כתשלום על חשבון רכישת הדירה. בחקירתו העיד התובע לעניין זה, כי סיכום זה אינו בכתב, אלא דובר בעל פה עם בנו של הנתבע, עו"ד אייל וסטמן, (להלן: " אייל ") בפגישה, דהיינו,  גם לטענת התובע, הסיכום היה עם נציגי הנתבע ולא עם הנתבע עצמו.

3.  לאחר מכן הוסכם בין התובע לעמית ועל דעת הנתבע ו/או מי מטעמו, כי יומחו לתובע כל הזכויות על פי הסכם הלוואה. בחקירתו הסביר התובע, כי המחאת הזכות מעמית אליו, ששוויה 300,000 ש"ח, נבעה מחוב של עמית לאחותו של התובע. לטענתו, אחותו המחתה אליו את זכותה לסכום זה מעמית בעל פה. על פי עדותו, התובע כלל אינו יודע מי ממשפחת דסקלו היה חייב לאחותו סך 300,000 ש"ח.

4.  לבקשת הנתבע, נחתם ביום 17.2.09 נספח להסכם ההלוואה, (להלן: " הנספח להסכם ") בו הוסכם שהריבית שתשולם בגין ההלוואה תעמוד על סך 3% חודשית ומועד סילוקה הסופי יידחה עד לחודש אוקטובר 2009. עוד הוסכם, כי כנגד סכום הריבית יינתנו 16 המחאות על סך 9,000 ש"ח לכל חודש, לכל אחד מהמלווים. בתצהירו, הוסיף התובע לעניין זה, כי שינוי הריבית ל - 3% חודשי נבע מדברי בנו של הנתבע, אייל, שהנתבע לא יסכים לריבית בשיעור 6%.

הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם והשיקים שהועברו בתמורה לריבית לא כובדו מהסיבה שהחשבון מוגבל ו/או ניתנה הוראת ביטול, להוציא 2 שיקים שלא כובדו ותמורתם ניתנו שיקים אחרים שכן כובדו על ידי הבנק.

5.  מאחר שהנתבע לא נענה לפניות התובע להסדרת החוב, שלח התובע מכתב לעו"ד לבנור יצחק אשר מונה בהסכם הלוואה כבורר בין הצדדים. פניה זו של התובע לא גרמה להתקדמות בתשלום ההלוואה וביום 10.8.09 שלח אייל מכתב התנצלות על העיכוב במענה למכתבי התובע, והתחייב להעביר חלק מסכום החוב לא יאוחר מיום 27.8.09.

ביום 25.8.09 נפגשו התובע ואייל עם עו"ד לבנור וסיכמו כי בעל החוב היחיד יהיה התובע, והובטח שהנתבע יעביר חלק מהסכום תוך יומיים, אך הנתבע לא עמד גם בהתחייבותו זו ולכן נשלח מכתב נוסף לעו"ד לבנור ביום 6.9.09. לאחר שב"כ התובע פנה ביום 30.9.09 לעו"ד לבנור כדי שיפעל על פי סמכותו למימוש הדירה, נערכה ביום 19.10.09 פגישה בנוכחות ב"כ התובע ועו"ד לבנור  להסדרת הנושא על ידי רכישת הדירה, אך התובע לא קיבל את מבוקשו.

6.  לטענת התובע, הנתבע הפר את התחייבויותיו בהסכם ונותר חייב לו 776,000 ש"ח כדלקמן:

600,00 ש"ח  קרן ההלוואה,

144,000 ש"ח שהם 3% ריבית למשך 8 חודשים, על פי השיקים שניתנו לתובע,

50,000 ש"ח  פיצוי מוסכם בהסכם,

בהפחתת 18,000 ש"ח נפרעו בגין הריבית בהתאם לשני השיקים החלופיים.

בעדותו אישר התובע, כי מעולם לא פגש ולא דיבר עם הנתבע. לדבריו, הוא העביר לעמית 300,000 ש"ח ועוד 1,000 ש"ח שהיו  מיועדים לתשלום שכר טרחתו של עו"ד לבנור. לדבריו, עו"ד לבנור בשלב הראשון ייצג אותו ואת עמית ומרגע שהפך לנאמן, הוא שרת את שני הצדדים.

ב.  תמצית טענות הנתבע

1.  הסכם ההלוואה נחתם בין הנתבע לבין התובע ועמית ביחד, אך הנתבע לא לווה ולא קיבל כספים מהתובע ומדובר בטענה להלוואה חוץ בנקאית.